ורד | ורדים – מורה מבוכים

ורדים, אנחנו רואים אותם מעטרים גנים ציבוריים, מקשטים גינות פרטיות וממלאים אגרטלים. ורד ידוע כמחיש את הדרך לליבה של כל אישה וזאת בשל יופיו ורפרטואר הצורות והצבעים שבהם הוא מגיע. אך מלבד היופי הניבט מכל ורד וורד, כבר בעבר הרחוק שימשו פרחים אלו את האדם, ולא רק לצרכי ארומה ונוי טהורים. ורדים שימשו כבר בימים עברו לצורכי רפואה, לשימוש עבור הכנת מוצרים קוסמטיים, הם שימשו בעת פולחנים דתיים ואף לקחו ועדיין לוקחים חלק בייצור מזון כגון תה, ריבות, יין ומגוון סירופים.

למרות שכבר במאה החמש עשרה היו ידועים לאנושות לפחות 14 סוגי ורדים - בממלכה הבריטית, במאה השבע עשרה, הביאו עימם תיירים שחזרו מן המזרח הרחוק לאירופה זנים נוספים. נקודת בציר הזמן שראוי לציין בהקשר זה היא שנת 1867, עת פיתח האגרונום הצרפתי ג'ולייט ורד ראשון מזני הורדים המודרניים – כלאי התה, ועל אף שמוצאם של הורדים הוא בחלק הצפוני של כדור הארץ, כיום ניתן למצוא אותם בכל מקום בעולם. כאן בישראל ניתן למצוא מספר זנים שכיחים: ורד צידוני, ורד הכלב, ורד ערבי וורד המכונה הורד הדביק.


ורדים – כל הסוגים והמינים...


הספרות מחלקת ורדים ל- 7 קבוצות פרחים עיקריות בהתאם לתכונות המאפיינות אותם:



  • פלוריבונדה – ורדים המגיעים לגובה של עד מטר ופריחתם יכולה להמשך כל השנה. לורד זה יכולים להיות תפרחות בנות חמש עד שמונה עלי כותרת אך גם ניתן למצוא תפרחות מלאות יותר של עד 20 עלי כותרת.
  • כלאי תה – ורדים אלו עשויים להגיע לגבהים של עד 2 מטרים והם גדלים כמעין שיחים. ורד מסוג זה יכול להכיל עד 40 עלי כותרת והוא פורח במשך רוב השנה.
  • ורדים ננסיים – כשמם כן הם, שיחים נמוכים יחסית המגיעים עד לגובה של 0.8 מטרים. פריחתם נמשכת לאורך רוב ימות השנה.
  • ורדים זוחלים – זן זה גדל לגובה של עד שלושים סנטימטרים ומאופיין בהצמחת שרביטים ארוכי זרועות. התפרחת של ורדים אלו היא קטנה והם גדלים על פי רוב למשך תקופות מסוימות במשך השנה.
  • ורדים מטפסים – סוג זה עשויים להגיע לגובה של עד עשרה מטרים. לורדים אלו עוצמת גידול גדולה והם זן כלאיים של כמה סוגי ורדים. זן זה פורח פעם בשנה למעט תתי זנים מסוימים אשר להם פריחה חוזרת.
  • מינים בוטניים – ורדים מסוג זה גדלים בצורת שיחים ומגיעים לגובה של עד שלושה מטרים. לורדים מסוג זה מספר צורות של תפרחות. חלקם גדלים בעונות המעבר ומעטים בקבוצה זו נהנים מפריחה חוזרת במשך השנה.
  • שיחים משתרעים – סוג אחרון של ורדים, הידועים בעמידותם ולכן ניתן לראותם בעיקר בגנים ציבוריים ובצידי הדרכים. הם מגיעים לגובה של עד 1.2 ונראה כי סוג זה של ורדים גדל אורך כל ימות השנה.

ורדים - שותלים ומטפחים את "מלכי הגן"

ראשית יש לבחור את השטח המתאים לשתילת ורדים. שטח אידיאלי יהיה כזה שבו יש חשיפה לאור השמש לפחות במשך 6 שעות ביום. כמו כן יש לבחור שטח בעל אדמה מנוקזת וכזה שיש בו זרימה ותנועת אוויר, הרחק מעצים וסוככים למיניהם. יש לזבל את האדמה ולהכין את השתילים לשתילה בחודשים דצמבר עד פברואר.
בבואכם לבחור שתילי ורדים ודאו שאתם רוכשים שתיל בעל זרועות שלמות וכי שורשיו יהיו ארוכות מן הזרועות וכי השתיל נטול נפיחויות או בליטות.
שיטת ההשקיה הרצויה היא טפטפות ויש להקפיד על משטר סדיר של השקיית ורדים שכן הם רגישים מאוד. בחודשי הקיץ החמים מומלץ מאוד להשקות עד 5 ליטרים ליום, במקומות חמים מאוד כגון בערבה – יש להשקות בחודשי הקיץ עד 7 ליטרים ביום, כאשר תמיד מומלץ להשקות במהלך הלילה או בשעות הבוקר המוקדמות, למניעת התייבשות.

כמו פרחים אחרים, גם ורדים זקוקים לדישון וזיבול, והעונה המומלצת לשם כך היא העונה שבה הם פורחים. גם טרם השתילה מומלץ לדשן את האדמה בחומרים המכילים: אשלגן, חנקן, יסודות קורט וזרחן.
אם כן, נראה כי לא בכדי מכונה "ורד" – "מלך הגן", זהו צמח פגיע מאוד ואפשר בלב מלא לומר כי הוא מפונק ודורש תשומת לב מיוחדת ממגדליו ומטפחיו.

דלג לתוכן מרכזי