פרחי בר

מיקומה הגאוגרפי של ארץ ישראל המהווה מפגש של שלוש יבושות שכל אחת ממנה בעל אקלים שונה מגדיר את ישראל מבחינה בוטנית כצומת פיטוגאוגרפית (הצטלבות של ארבע אזורים שכל אחד מהם מהווה צומת מתאימה לגידולים ממינים מסוימים). בצומת פיטוגאוגרפית זו כארבע סוגי אקלים מתוך שישה הקימים בעולם. מכן נובעה העושר בסוגי הצמחייה בארץ.

בישראל קימים למעלה מ-2700 מיני צמחים. לכל איזור גאוגראפי עונת פריחה משלו, לכן ניתן למצוא פריחה בכל ימות השנה. בין עושר הצמחייה ניתן למצוא פרחי בר. פרחי הבר בולטים בצורתם וביופיים. כ-80 מינים הם מינים מוגנים – בעבר פרחי הבר היו בסכנה והם הלכו ונעלמו מנוף ארצנו. קמפיין של שמורת הטבע שיצא בשנות ה-70 עם הסלוגן "צא לנוף אך על תקטוף" גרם לכמעט הפסקת קטיפת פרחי הבר בארץ. מלבד הסכנה של האלמותם של פרחי הבר בגלל קטיפתם נמצאים פרחי הבר בארץ בסכנה בשל התרחבות השטח הבנוי המצמצם את שטח הגידול הטבעי של פרחים אלו. לכן, בשנים האחרונות החל מסע הצלה של צמחייה זו על ידי העתקת מקומות הגידול הנמצאים בסכנת בנייה אל מקומות פתוחים.

כיום אזורי הפריחה בארצנו מושכים טיילים רבים. ניתן לראות את השפעה לפי עונות הפריחה: באפריל פורחת אדמונית החורש בהר מירון, במרץ איריס הגלבוע פורח בגלבוע, במאי השושן הצחור פורח בכרמל. הכלניות, הרקפות, הצבעונים, הפרגים, הנוריות, והתורמוסים מבשרים לנו את בו החורף. בסתיו נוכל לראות החלמוניות.